Rahely Flaishon

ולדתי בחולון באפריל 1962. כילדה נסעתי לארצות רחוקות. הורי היו שליחים, הם לימדו בבתי ספר יהודים והשתדלו לעודד את הנוער היהודי לגור בארץ. כך שמילדות שמעתי סיפורים מרגשים על הקמת המדינה. ולמדתי שירים חדשים שניכתבו כי הורי מיהרו ללמד את תלמידיהם לשיר שירי א"י . אמי הייתה מורה נפלאה לספרות ואבי, פרופסור גבריאל בן שמחון, מרצה ומחזאי באוניברסיטה וסופר .הוא נהג ללכת עם פינקס ולכתוב רעיונות שעלו לו לראש. כשהייתי ילדה הייתה לי תיקיה ובה הכנסתי סיפורים שכתבתי.הייתי הולכת עם התיקיה הזו לכל מקום. כשהייתי בת חמש נסעתי עם הורי לפריס. לא ידעתי לדבר צרפתית ולא הבנתי את השפה. כשהגעתי לבית הספר עמדתי מחוץ לחברה והסתכלתי איך ילדים משחקים, מדברים וצוחקים.כך יצא שלמדתי להתבונן באנשים ובעולם. אז החלטתי שכשאראה בארץ שלי ילד זר שמתקשה להסתדר בחברה אבוא לעזרתו. מאז אני מאוד רגישה למצבים חברתיים. אחרי חמש שנים חזרנו לארץ.שמחתי לחזור. כי בארץ כולם מדברים עברית, ומבינים אחד את . השני, התגעגעתי לשמש החמה, לים, לשמים הכחולים ולחברים בשכונה . אז הרגשתי כמה אני אוהבת את הארץ שנולדתי בה. כשבגרתי שירתתי בצבא בחיל מודיעין. למדתי לתואר ראשון בסמינר הקיבוצים בחוג להוראה יצירתית. המשכתי ללמוד בחוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב. הייתי מורה, היום אני גננת בגן אנקור בחולון וכתבת שטח במשרד החינוך . עולם הילדות מסקרן אותי במיוחד. אני מתבוננת בילדים שבגן , אני מקשיבה לשיחות ביניהם, אני שואלת אותם שאלות כדי להבין את חשיבתם. הם מעבירים אלי את חוויותיהם ורגשותיהם. יש לי שני ילדים, עידו ונועה. שניהם מעניקים לי אושר גדול. אני נהנת לראות איך הם חווים את העולם, דרכם אני משחזרת את ימי ילדותי. עידו ,נועה, בעלי דודו, והילדים בגן הם ההשראה לכתיבתי . בספרי תמצאו את שמותיהם. הספר הראשון שהוצאתי לאור היה "החלום שלי" המספר על בניית הארץ. כאמור נושא זה ריתק אותי ורציתי לחנך את הדור הבא דרך ערכים של הערכה לבניית הארץ. על הספר "עידו והים" בהוצאת כנרת, כתבה יעל דר ניתוח שבו היא קוראת לספר ארס פואטיקה לילדים. הספר תורגם לערבית. על הספר "הדינוזאור של דודו" יצרה מירי קולן ,פסלת, סדרה של פסלים . הפסלים נבנו בגן סיפור היובל בקרית בן גוריון מול מוזיאון אגד בחולון. בעלת תואר M.A בחינוך לגיל הרך, ומנחת גננות. אני שמחה להפגש עם הקוראים שלי בבתי הספר, בגני הילדים, ובספריות.

מפגשי סופרים

25 ביוני 2023 לילד הזה קוראים נטע והוא לומד בבית ספר זרקור במושב תל חנן מאחורי ראשון לציון. בתחילת השנה הגעתי למפגש סופרת אצלם בכיתה. זו שנה חמישית לדעתי שהם מזמינים אותי אליהם. "האחר הוא אני." ספר שכתבתי,  הפך להיות חלק מתוכנית הלימודים שלהם. האמת בית ספר טוב שמעביר יפה מאד ערכים חינוכיים. בדרך כלל …

מפגשי סופרים לקריאה »

2022 32 באוקטובר

חמש שנים אחרי מאז שכתבתי כאן עברו חמש שנים. מאז יצאו לי שני רבי מכר. על "להיות מנהיג." קבלתי תעודה בשבוע הספר בככר רבין בתל אביב. אפשר להגיד שיש התקדמות כלשהי. אפשרו לי להיות סופרת אורחת של משרד החינוך. מה שאיפשר לי לפחות תשעים מפגשים בכתות עם תלמידים ברחבי הארץ. עדיין יוצאים לי ספרים בהוצאות …

2022 32 באוקטובר לקריאה »

למה לכתוב בלוג?

אני שואלת את עצמי למה לכתוב בלוג? האם אצליח להתמיד בכתיבה לבלוג? כבר ניסיתי פעם לכתוב ואחרי זמן קצר הפסקתי. האם יתן לי הבלוג, את מה שאני מצפה ממנו? לפני שבוע הבן שלי הגיע לארבעה ימים לביקור. הוא גר בברלין   זה בסכה"כ ארבעה חודשים שהוא שם. מצא עבודה, שכר דירה, בא לביקור של סוף …

למה לכתוב בלוג? לקריאה »

תמונות של ילדות

 וואוו כמה אני שמחה לראות את התמונה הזו. אני זוכרת כל כך טוב את הרגעים שלפני התמונה ואת הרגעים של אחרי התמונה. אני זוכרת היטב את החששות של הימים הקודמים שבהם חשבתי איך יהיה לעמוד מול כל כתה א' ולרקוד ריקוד פלמנקו. ריקוד שגילינו כשהיינו בטיול בספרד. הרי הייתי ביישנית. איך יכולתי לרקוד מול כולם? …

תמונות של ילדות לקריאה »

0
    0
    עגלת קניות
    Your cart is emptyReturn to Shop