הסדרה "פתגם וגם" מונה 15 ספרים קטנים. כל ספר נושאו כשם שם הפתגם. כל סיפור מביא ארוע בין ילדים שמסביר בבהירות את רעיון הפתגם. יש גננות שנוהגות לקרא ספר פתגם אחד פעם בשבוע, יש שנוהגות לקרא ספר אחד כל יום שישי וכך מתאספים בגן פתגמים. אני נוהגת לעבוד על נושא הפתגמים במשך שבועיים, מהיום שחוזרים מחופשת חנוכה. כל יום אני מקדישה לסיפור אחד. על לוח התוכן אני מצרפת צילום של כריכה של אותו ספר שהקראתי. כך מתווספים פתגמים. באופן טבעי הילדים עומדים מול לוח התוכן ושואלים אחד את השני לשם הפתגם שכתוב על הכריכה.
רעיונות לעבודה בנושא פתגמים
- לגבי הספר, "לא דובים ולא יער"- בסיום הקריאה של הסיפור אני מבקשת מכל ילד במליאה להגיד משפט אחד, אמיתי או שאינו אמיתי. בסיום המשפט שאמר כל המליאה עונה יחד: אמיתי או לא דובים ולא יער. דוגמה של משפט: הלכתי ברחוב ופתאום עצרה אותי בת יענה. (הילדים אומרים לא דובים ולא יער. ) הלכתי לסבא וסבתא. (הילדים עונים אמיתי.)
- "תפסת מרובה – לא תפסת," רכזת שפה, יהודית גדסי, ממעלה יהוד צבעה עם הקבוצה שלה אצטרובלים רבים. כשהתיבשו בדקו מה המקסימום של אצטרובלים שיכול כל משתתף להחזיק בשתי הידיים.
- "אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו" – נס לי, מגן נרקיס שבקיבוץ כרמיה ספרה לסבתא שלה על פעילות של הגננת לסיפור. הגננת העמידה מול הילדים שתי קופסאות. אחת קופסה יפה שנייה קופסה מרופטת. הגננת סיפרה לילדים שבאחת הקופסאות יש הפתעות ושאלה אחד אחד איזה קופסה היה רוצה שתפתח? כל הילדים בחרו בקופסה היפה."האם אתם בטוחים שדווקא בה יהיה יהיו ההפתעות?" "כן." ענו. הגננת פתחה את הקופסה היפה לאט אך לא היה בה דבר. לעומת זאת כשפתחו את הקופסה המרופטת התגלו בה הפתעות לכולם.
- משחק לכל הפתגמים- צריך שני סטים של צילומים. צילום של כל הכריכות בשחור לבן וצילום של כל הכריכות בצבעוני. על הלוח תלויים כל הצילומים של הכריכות הצבעוניות. ילד אחראי יושב ליד הלוח ובידו סלסלה עם הצילומים של הכריכות בשחור לבן. מולו שלושה ילדים. הוא מציג לפניהם צילום כריכה אחת בשחור לבן. על פי סדר הילד הראשון מנסה לגלות את שם הפתגם, אם ידע הקלף שלו אם לא התור שלו עובר לשני. זה שידע מצביע על אותה כריכה בצבעוני שנמצאת על הלוח. מנצח זה שבידו יותר צילומים.
- מטלה הביתה לכל הפתגמים– שיתוף ההורים בלימודי הילדים חשובה מאד בעיני. הגננת ויקי קלדרון מיבנה שלחה אלי צילום של קלסר מטייל. בקלסר כתובה המטלה ודף עם פתגמים רבים. כל הורה מקבל את הקלסר פעם אחת בשנה. העבודה היא ילד והורה. הורה עם הילד\ה חושבים על ארוע שקרה להם יחד ומחפש פתגם מתאים לסיפור. ההורה כותב את הארוע והפתגם בדף בקלסר. בגן ויקי הגננת מקריאה לילדים את הסיפור.
- ויקי הגננת, נוהגת לתת לילדים להעתיק את הפתגם ולצייר ציור מתאים.
- לסיכום העבודה עם הפתגמים- הורה וילד בוחרים פתגם. כותבים סיפור. בגן אנחנו קוראים את הסיפורים שמגיעים. כל ילד יוצר כריכה לסיפור שכתב. מהדקים את הכריכה לסיפור. ומעמידים את הסיפורים לתצוגה.
